מה החוק מגן ומה לא
החוק חל על כל נותן שירותי תשלום שמעניק שירות לתושבי ישראל, כולל ״אפליקציות וארנקים אלקטרוניים״, גם אם הוא לא רשום או נמצא בישראל (כל זכות (נפתח בלשונית חדשה)).
אם אמצעי התשלום או הסיסמה נגנבו
לפי כל זכות, כשאמצעי התשלום או הפרטים שלו, כולל הסיסמה לאפליקציית תשלום, אבדו או נגנבו ובוצעו בהם עסקאות בלי ידיעתכם:
- הודיעו לנותן השירות מיד. על חיובים שנעשו אחרי ההודעה לא תשלמו כלל.
- חיובים שלפני ההודעה מוגבלים. תשלמו את הנמוך מבין הסכום בפועל לבין 75 ₪ ועוד 30 ₪ לכל יום, ולא יותר מ-450 ₪ אם הודעתם בתוך 30 יום.
- נותן השירות חייב לבטל או להקפיא את אמצעי התשלום מיד עם קבלת ההודעה, ולהחזיר את הכסף בהקדם, ולכל היותר בתוך 8 ימי עסקים.
- ההגנה לא חלה אם מסרתם את אמצעי התשלום או את פרטיו לאחר, גם אם השימוש נעשה בלי ידיעתכם. יש חריגים, למשל מסירה ״למטרת שמירה בלבד״. היא גם לא חלה אם ההודעה נמסרה בכוונה לרמות.
הסכומים מתעדכנים
הסכומים כאן לקוחים מכל זכות (עודכן 06.05.2025). לפני שמסתמכים עליהם, בדקו את הנוסח העדכני בדף המקור (נפתח בלשונית חדשה).
ההונאה שהחוק מגן מפניה פחות: כשאתם מאשרים בעצמכם
בנק ישראל מתאר הונאות שבהן המתחזה לא גונב פרטים, אלא משכנע אתכם לבצע את ההעברה בעצמכם. למשל, מתחזה ל״נציג הבנק״, ל״שוטר״ או ל״טכנאי״, או הודעה שמבקשת ״לעדכן את פרטי התשלום״ באפליקציה. כאן ההגנה חלשה יותר, כי אתם אישרתם את הפעולה. לכן המניעה חשובה כאן יותר מכל דבר אחר.
תמרורי אזהרה
לפי בנק ישראל, עצרו אם יש
סימנתם 0 מתוך 5
הסימונים נשמרים במכשיר הזה בלבד.
איך משתמשים באפליקציית תשלום בבטחה
- קוד שקיבלתם ב-SMS הוא רק שלכם. לא מוסרים אותו לאף אחד, גם לא ל״נציג״.
- לא נכנסים דרך קישור בהודעה. פותחים בעצמכם את האפליקציה או את האתר הרשמי.
- לא מתקינים תוכנה לבקשת מי שהתקשר אליכם, ולא נותנים לזרים גישה לטלפון.
- לא פועלים תחת לחץ. עוצרים, ומתייעצים עם בן משפחה או עם הבנק במספר שאתם מכירים.
- מגדירים סיסמה חזקה ואימות דו-שלבי או ביומטרי באפליקציה ובבנק.
- עוקבים אחרי התנועות. כשכל החשבונות והכרטיסים מול העיניים, חיוב לא מוכר בולט מהר יותר. אם יש מינוס, ראו גם איך יוצאים מהמינוס.
זיהיתם עסקה לא מוכרת: מה עושים עכשיו
- 1
מודיעים מיד
לבנק, לחברת כרטיסי האשראי ולנותן שירות התשלום. לפי בנק ישראל יש מוקד זמין 24/7, ועיכוב בהודעה עלול להיחשב רשלנות תורמת.
- 2
מגישים תלונה במשטרה
עם כל הפרטים.
- 3
מוסרים את כל הפרטים
לבנק, לחברת האשראי ולמשטרה: מתי, איך פנו אליכם ומה נמסר.
- 4
אם הבעיה לא נפתרה
אפשר לפנות לבנק ישראל, שמטפל בפניות הציבור על בנקים.
ומה לגבי אפליקציות שמחברות את החשבון בקריאה בלבד ולא מעבירות כסף? זו שאלה אחרת: האם בנקאות פתוחה בטוחה. ואם אתם מתחלקים בהוצאות עם בן או בת זוג, ראו איך מנהלים חשבון משותף.
שאלות נפוצות
החוק חל עליהן: חוק שירותי תשלום מכסה אפליקציות וארנקים אלקטרוניים, גם של גופים שלא רשומים בישראל. אם מישהו השתמש בפרטים שלכם בלי ידיעתכם, ההגנה רחבה. הסיכון העיקרי הוא הונאה שבה משכנעים אתכם לאשר העברה בעצמכם, ושם ההגנה חלשה יותר.
מודיעים מיד לנותן השירות. לפי כל זכות, על חיובים שאחרי ההודעה לא תשלמו כלל, ועל חיובים שלפניה ההשתתפות שלכם מוגבלת בסכום. נותן השירות חייב להקפיא את אמצעי התשלום מיד ולהחזיר את הכסף בתוך 8 ימי עסקים לכל היותר.
זו פעולה שאישרתם בעצמכם, ולפי בנק ישראל ההגנה בה חלשה יותר. פנו מיד לבנק ולנותן השירות, והגישו תלונה במשטרה.
לא. לפי בנק ישראל, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לא פונים אליכם ביוזמתם כדי לבקש פרטים חסויים. בקשה כזו היא תמרור אזהרה.
אנחנו לא מדרגים אפליקציות. בודקים מי נותן השירות, איך פונים אליו כשיש תקלה או חיוב לא מוכר, ואילו אמצעי אבטחה יש לו (סיסמה, אימות דו-שלבי, ביומטרי). ההגנות של חוק שירותי תשלום חלות על כל נותני השירות לתושבי ישראל.
מידע כללי, לא ייעוץ משפטי
הזכויות וההגנות תלויות בנסיבות של כל מקרה. את הנוסח המלא בודקים בכל זכות ובחוק שירותי תשלום, ובמקרה ממשי כדאי לפנות לבנק או לייעוץ משפטי.
רואים כל חיוב, בכל החשבונות
שווה מחברת את החשבונות והכרטיסים שלכם בקריאה בלבד: היא מציגה תנועות, ולא יכולה להעביר כסף.
איך שווה שומרת על המידע
